געגוע ותהיות להודעות פה...

הפגישה האחרונה ביום ראשון הייתה טובה ועוזרת להחזיק, הוצאתי בה הרבה בכי אולי הייתי צריכה לשחרר.....לא יצרתי קשר ומנסה שלא ליצור בהמשך, מתגעגעת מאוד, אודי, זוכרת שיש משהו טוב בלהתגעגע נכון? מנסה לחשוב מה כל כך טוב בזה...יש משהו מרגיע באיך שנפרדנו מהפגישה...ברכות כזו, תחושה אחרת לעומת הסיום החד שאחרות אומרות כאן....אולי מצליחה קצת להפנים את דמותה??? ובכל זאת געגוע, וטוב שכולן כאן...ולמרות הודעות רבות שממשיכות לזרום אני מאמינה שאין מה לקנא באחרות, כמו אם שאוהבת את כל ילדיה כל ילד בדרכו שלו, כך אודי מתאים את התשובות שלו לפי הצרכים של כל אחד...כך אני רואה זאת... וגם המטפלת שלי אמרה לי שעם כולם היא שינתה גישה, בהתחלה קצת הרגשתי צביטה כזו כאילו את כולם היא מחבקת???, אך היא ישר הבינה לפי הבעת פניי ואמרה כל אחד בטיפול לפי צרכיו :) אהבתי את תשובתה...כך גם פה, לכלנו יש צורך באהבה והנה כל אחד פה אהוב בדרך אחרת...ובמבי יקרה, לא היא לא עובדת כמו אמא צביה שיטה שונה של סיפוק צרכים....נראה כי קצת העצמת את מה שקבלתי ממנה לא? ותודה שאתם כאן!! עצם הידיעה עוזרת להמשיך בלעדיה....אבל אולי איתה בלב? התקדמות! שלכם, מיכל ושאלה אם אתם יודעים מדוע נדחתה פגישה שיש משהו חשוב בשבילה באותו היום אפשר לשלוח לה רק את המילה "בהצלחה"? או "שיעבור בשלום"? מתלבטת מה דעתכם? אפשר? מה אתה אומר אודי? זה יהיה בסדר לדאוג לה קצת? להראות לה שאני חושבת עליה באותו היום? מסובך לי....