טוב לי יותר בלב.. :)

אודי אהוב.. נפגשנו היום שוב וזה כבר מרגיש הרבה יותר טוב.. אני כבר מרגישה שאני יכולה שוב לתת לבני..יש לי / יש בי.. גם עם בן זוגי טיפונת השתפר.. ובעבודה אני מרגישה שוב שאני מפוקסת.. מרגישה שוב מחוברת לאמא צביה בחבל...חוויה כזו שמאפשרת תפקוד טוב..שמרגיש משהו נינוח,רגוע,שליו,הלב שלי פנוי להקשיב לעצמי ולאחרים.. אמא צביה עסוקה עכשיו במחשבות מה ואיך לעשות שכשהיא תיסע לחופשה של כמעט שלושה שבועות (שזה נשמע בלתי נתפס בכלל..) מה 3 לאפריל , שלא יקרה מה שקרה עכשיו.. אודי, אני אוהבת את אמא צביה !! גם אותך אודי אני אוהבת.. אני מחבקת אותך, טוב ? מרגיש ?...... החיבוק הגיע אליך,נכון ? הנה, אתה אפילו מחייך... זה מרגיש נעים בלב.. גם את סוריקטה יקרה, זוכרת ונוצרת את מילותייך שאמרת ששומעים שהאנליזה חשובה לי ושגם אני אוהבת את אמא צביה.. את צודקת.. ותודה לכולכן מימה מתוקה,הילה אמיצה, נעמה כל כך מיוחדת, מיכל -בכלל, מה שלומך יקרה ? מזמן לא דיברנו.. שיהיה לכם יום רך ונעים בלב.. ותקשיבו לציפורים ששרות את שיר האביב.. שלכם-במבי.

בדיוק היום חשבתי אותך חשבתי שאנחנו יושבות לייד סלע בטבע ואת יפה כל כך ........... ???????? סימני במבי יש המשך? הילה

לא כל כך הבנתי את הפיסקה האחרונה :" ....????? סימני במבי יש המשך ?" למה התכוון המשורר ? במבי.

במבי יקרה! את מרגשת אותי כל פעם מחדש! היכולת המופלאה הזאת שלך לקום שוב ושוב מעפר, מאפר, - כמו עוף החול, כמו אקליפטוס, כמוך...! אנימה.

ברוך שובך... חסרת פה.. והרגישות והדיוק שלך... והכתיבה המיוחדת שלך, שמרגיש כמו מכחול עדין עם צבעים בגווני פסטל רך :) במבי.

:) נראה שזאת גם פעם ראשונה שאני מגלה שאת בזוגיות ואמא. מאחלת לך המון חיוכים בלב והרגשות שיש לך ויש בך אהבה לתת

את צודקת..בד"כ אני משתפת פה מעולמי הפנימי המוכב ,השסוע ,ה.. השלם את החסר... רוצה לומר לך שהאנליזה מסייעת לי בכל המעגלים של חיי.. כולל גם בתפקוד ההורי שלי ואולי (?) גם בקשר הזוגי (????) טוב..במעגל זה ,הקשר מורכב ,מפותל ולא כ"כ ברור... מימה, אני גם מאחלת לך המון חיוכים בלב ..וגם בך יש הרבה אהבה ,וזה מרגיש שהפקק שאולי קצת חסם ,השתחרר, ומרגיש כייף לתת לך וכייף לקבל ממך.. :)) חיבוק-במבי.

סוף סוף החלטתי להשאר בו בלי להלחם ולהתנגד ולבעוט.. המטפלת הזאת פשוט מצליחה להבין אותי ואני לא חווה את עצמי מושפלת ומבוזה אצלה כמו שהיה עם הפסיכולוג... בקיצור מקווה שהפעם אצליח להתקדם. ועם הפסיכולוגית מה שאני לא מבינה זה חוסר הרגישות ותחושת הביזוי הנרקיסיסטי שחוויתי שם. תוהה אם זה היה יכול להמנע. אם מטפל קצת יותר רגיש היה יכול לחסוך ממני את חווית ההשפלה הזאת. אני מאמינה שכן. לפעמים עדיין יש לי מצד אחד פנטזיה לתבוע אותה משפטית ולהלחם על מנת לאלץ אותה לתת דין וחשבון על החוויה שהסבה לי מצד שני לפעמים מדמיינת לי שאם הייתי מתחתנת הייתי רוצה להזמין לחתונה לא רק את המטפלת הנוכחית אלא גם את הפסיכולוגית המושמצת .. אני זוכרת שהיה לי פעם חיבוק איתה.. מן חיבוק כזה.. זוכרת אותו. איך בכיתי תוך כדי ולא רציתי לשחרר.. ויחד עם זה זוכרת כמה ששנאתי אותה כי התנשאה ותסכלה, היה מן טיפול הזוי והכי עצבן ה'עבדתי קשה' הזה. רק על השורה הזאת בא לי לתבוע הכרה בנזק. מה החוצפה הזאת של החזקים להתרברב בכוחות אגו שלהם כאילו הרוויחו ביושר מבחירה במקום לבחור להיות 'פוסט טראומטיים פגועי תפקוד':/ קשה לי לדעת שעברתי טיפול לא מותאם ולשחרר, מעורבב מציאות עם שחזור.. אבל צריך להביט קדימה ולראות איפה ואיך עוד אפשר לחיות ולחוות ולא רק לכאוב על חסכי העבר :/ למרות שעדיין אני טוענת שתוקף שלא הייתה לה זכות להתנשא- השורת ה'עבדנו קשה' הזאת מכילה בתוכה צביעות חברתית ממש בלתי נסבלת ומכעיסה. אם היא הייתה בנעליים שלי היא לא הייתה חושבת אחרת ממני. היא יודעת שאני צודקת. אבל זה כמו לבחור במה עדיף לי להשקיע יותר עכשיו ברק לצדוק. או שגם לצד זה לנסות כן לחיות יותר, לחוות יותר, להתפתח קצת יותר.. לא לוותר. אז פסיכולוגית אני כבר לא אהיה :/ למרות שיכולתי להיות פסיכולוגית מצויינת!! בחלק של האמפתיה הרבה יותר טוב מהפוסטמה הבכירה ההיא ;-) אוווף. יאללה עפתי.