.........:(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום... אתה יודע כבר את המורכבות שלי בטיפול, נכון?.. עדיין לא מסוגלת לחזור... ופתאום משהו שהיה שם תמיד כל כך מפריע לי... החברה הכי טובה שלי נמצאת בטיפול אצל המטפל שלי. חברה שלי הייתה הראשונה שהייתה אצלו בטיפול, והיא זאת שהמליצה לי עליו.. המטפל התלבט בעצמו ושאל אותה אם זה בסדר, כי היא הייתה קודם, בתחילה היא התלבטה ואמרה שלא, ואחרי תקופה היא אמרה שזה בסדר..ושהיא תשמח בשבילי אם הוא יעזור לי. וככה התחלתי את הטיפול. ואצלה הטיפול הוא על מי מנוחות. היא מעריצה אותו. מברכת אותו כל יום עד כמה הוא הציל לה את החיים. מספרת לי שוב ושוב כמה הוא מדהים. כמה הוא עוזר לה. ואיתי הוא רק עושה טעויות ועוד טעויות, פוגע, מאכזב... וגם אני לא מסוגלת להכיל קרבה ובורחת..והכל נהיה קשה ומורכב יותר.... והשבוע יצא לי להיות עם חברה שלי הרבה, והיא שוב חזרה על אותם דברים.. וראיתי אותה מתכתבת איתו בהודעות זמן ארוך.. ופתאום מצאתי את עצמי מקנאה. מקנאה בקשר שלהם. במה שהוא בשבילה. במה שהיא בשבילו. למה אצלי ככה? ואצלה הכל טוב?.. למה מרגישה שרוצה שהמטפל שלי יהיה רגיש, אכפתי, כמו שהוא לחברה שלי??? למה מרגישה שהוא אוהב ומתחבר אליה יותר ממני??.. פעם היא סיפרה לי שהוא אמר לה "את אחת מסיפורי ההצלחה שלי".. ומה אני????????????????????????????????? אני גם רוצה...!!! ומצד שני, לא רוצה כלום...לא רוצה לחזור לטיפול הזה ולמלחמות האלה אם עצמי...!!! לא רוצה איתו כלום!!!! למה נכנסתי לזה בכלל??...
הי רחל, שאלה טובה... אני יכול להבין את הקנאה. היא נדמיית בעינך ל"בת המועדפת" ואת - קיפודית ובעייתית ש"גורמת" לו להיות מטפל רע ומאכזב (ומונעת ממנו ומעצמך להיות "סיפור הצלחה"). פלא שאת מבולבלת? אודי