הילה

לאודי, השבוע האחרון היה מטלטל ביותר, הרבה כשלים מצד המטפל ששמו אותי בחרדה נוראית. ביטול ברגע האחרון שהצטרף לחוסר וודאות נוראית לכאב וזעם רב. כשהמטפל מצידו לא עושה מאמץ לפזר את העננים ולפזר את החרדה. אני מרגישה שנעשים דברים לא הוגנים. לדוגמא: רק השבוע-ביטול ברגע האחרון כשכבר הגעתי ממרחק לעיר בו הקליניקה נמצאת. (אני גרה במושב ולוקח לי זמן להגיע, והוא יודע את זה) זה המשיך בזה שהוא שלח לי הודעה שבה נאמר: אנחנו נמצא זמן להאריך את הפגישה בחמישי או שניפגש בשישי. שוחחנו טלפונית בשלישי, ולא דיברנו על הארכת הפגישה. לכן סימסתי לו- שאני רוצה לדעת האם הפגישה מתאחרת? האם אני צריכה להערך? הוא לא מגיב, למרות הבקשות בסמס ובמייל. לא פלא שהגעתי לפגישה זועמת מאוד. דיברתי את אשר על ליבי, ושאלתי אותו, מדוע הוא לא מגיב למסרונים. הוא אמר שהוא לא יכול לענות לכל הודעה, ובזה הוא צודק. לגבי הארכת הפגישה הוא אמר ששוחחנו כמעט שעה בטלפון. אני כעסתי ממש- מדוע אתה לא משתף אותי בזה ששיחה ארוכה היא במקום הארכת פגישה? ואולי הייתי בוחרת בשיחה קצרה ופגישה מאוחרת? מדוע אתה לא מודיע לי אחר כך על זה שהשיחה היא במקום הארכה, למרות התסכול הנורא שלי? אודי, לצערי זה מצטרף לכשלים נוספים, שבסופם הוא אומר: לא הבנתי מה שמכניס אותי לחרדה עצומה, כמו שלפני שבוע בלבד סיכמתי איתו שהוא מחזיר לי סמס או מייל קצר במקום שיחת הטלפון הקבועה, גם אז הוא לא הבין. אמרתי לו שאני לא מקבלת את זה. נקודה. מעכשיו הכל ברור עד לפרטים הקטנים ביותר. קבענו לשוחח במוצש ואני שאלתי כמה זמן הטלפון? הוא אמר- מה את יושבת על הדקות? אני: אני חייבת, לא יכולה עם חוסר הוודאות. סגרנו שיחה של חצי שעה במוצש שבה נסכם לגבי הפגישות במשך השבוע. (יש כרגע שינויים בגלל העבודה) כנראה שזה גם מגביר את חוסר הבהירות. אמרתי לו שיש לי הרבה אנשי מקצוע שמטפלים בי, עוסית שיקומית, מטפלת קבוצתית, ועוד מדריכה. עם אף אחד אני לא חווה את התסכול וחוסר הוודאות כמו איתו. לאחרונה אני שואלת את עצמי אחרי 4 שנות טיפול, האם הטיפול הזה הוא הדבר הנכון? סיכמתי את עיקרי הדברים ושלחתי לפסיכולוג ולמטפלות הקבוצתי. מכתב מכבד מאוד, מצד אחד, ומצד שני עולה השאלה, האם זה הדבר הנכון לי כרגע? אני לא בורחת ולא נלחמת. אני כאן, מכבדת, מעריכה ושומרת על עצמי. תודה אודי, הילה

אודי, יש מדריכ. שיקומית שהיא ממש קרן אור בחיי. היה לי קשיים עם כסף- עשינו תוכנית תקציבית של פעמונים. בעיה של בלגן בבית- עשינו ארגון וגם קבענו כללים. אודי, בפעם הראשונה בחיי יש לי סדר יום- וזה בזכותה. אני יכין טבלה שתהיה על המקרר- וזה יעבוד על הפרטים הקטנים ביותר, כגו:צחצוח שיניים וגם מקלחת בערב דברים שממש ממש קשים לי. ועכשיו אני רגועה אחרי מקלחת טובה, מצעים נקיים, צחצוח שיניים. ואפילו הדחתי את הכלים. מה שחשוב זה ההתמדה. והמדריכה הבטיחה לי לעזור. סוד קטן: אני ישנה עם בובה במיטה. וזה עושה לי טוב, ממש. עכשיו קשה לי עם זה ששלחתי את המייל הזה, מצד שני מרגישה שזה הדבר הנכון. לילה רך, מוזיקה שקטה, ורק שבת שלום. הילה