לילה לפני פגישה

תאונה רבת נפגעים עם אוטובוס. ואני מתרוצצת סביב כולם ומנסה לעזור, מתרבות לי הידיים ולוחצות על פצעים מדממים רבים. וכל הזמן הידיעה בראש, שדווקא היא גורמת לי לבכות, שהנהג מת במקום ואין מה לעשות. חלום של לפני פגישה ראשונה אחרי הפסקה... הפתעתי את עצמי עם כאבי בטן של לחץ היום. מעניין מה אמצא בחדר המוכר... נעמה.

בהצלחה... תספרי לנו איך היה שלא נישאר במתח?;) הילה

בהצלחה!!! מחזיקה לך אצבעות :) חשבי איזה כייף לחזור למקום הבטוח.

אז הנה, היה. תודה על החזקת האצבעות. היה גם טוב ונעים לראות אותה שוב, להרוות קצת את הגעגוע. וגם עצוב, שלא ישר חזרנו לאותה זרימה של קודם, שבעצם היה עדיין לבד, אבל לידה. התחשק לי לעשות כאילו לא היה כלום, להתמסר ישר וזהו. אבל לא הצלחתי להרגיש ככה עד הסוף, ואת המסכות שלי היא לא קנתה... כמעט 4 חודשי חופשת לידה, לא ספרתי גם את הזמן שיקח להתקרב מחדש. עדיין לבד, אבל עם זיק של אפשרות גם לחזור לקצת ביחד... נעמה.

קחי את הזמן ולאט הכל יחזור למקומו הנכון, ותודה שאת מרגישה את השינוי הנעים שבי :)