.

אודי.. בקשר לטעות שלי - נכון שזאת הרגשה שלי, אך הבעיה פה היא שזו גם המציאות בדיוק! אם היה מדובר רק ברגשות שלי, זה היה יותר טוב.. אבל אלה הם חיי באמת.. לא הגעתי להרגשה הזאת סתם כך כי יצא, אלא המציאות הזאת יצרה לי אותה (ואני מכירה גם את הביצה וגם את התרנגול). זה תמיד ככה.. יש לי עובדות בשטח! (ויותר מדי). לא ניתן למצוא מקום אחד בחיים שלי, חלק אחד, פירור - שיוכל להפריך את המציאות הזו.. עובדה. נכון שלפעמים כשרע, אז לא מסוגלים לראות דברים אחרים.. אולם גם אם אעזוב הכל, את המחשבות והתחושות והפחדים, לא אמצא דבר..כי אין כלום, רק ריק. אני כלום, ואין ערך... באמת שאני רק קליפה.. חסרת חיים.. עכשיו אני סתם חופרת.. חוזרת על עצמי שוב ושוב, לא? בסוף מתייאשים ומתעייפים ממני ונמאס, גם מטפלים.. (אפילו היא עייפה) למען האמת עייפתי גם את עצמי. איכס. מצטערת על היותי מטרד כזה.. מפחדת שאני ממש מאוסה כבר.. (בהתלבטות אם לשלוח.. רק רציתי לנסות להסביר לך שזאת לא רק הרגשה שלי. חבל שאי אפשר להסוות את ההודעה איכשהו, שאף אחד לא יראה) דבר נוסף, מצטערת גם שתקפתי אותך .. גם לה אני עושה את זה מדי פעם..