כאב....

ולאו דוקא שלי. קשה לקרוא כאן את כל הכאב. של נטע למשל --- נוגע בי עמוק עמוק. כואב לי על שמלי. את נשמעת מיוחדת כל כך וכואב לי שאת מרגישה שכולם נגדך. אני למשל ממש מחכה לשמוע אותך, ומקווה כל הזמן שיטב לך. כואב כשכואב לבמבי, כואב כואב כואב. יש כאן גיבורות אמיתיות הנלחמות עם מציאותיות קשות ביותר. כואב לי על אלה שחוות חוויות קשות תוך כדי טיפול (רחל רחל ועוד), למשל שהמטפל מאחר או לא מדייק ועוד. מאחלת לכולן שיקל, שהלב יחווה רק אהבה ואור וקבלה והכלה....

כן... המון כאב... וגם לי לא קל היה לקרוא. ואספר קצת שגם לי כאב באופן בלתי נסבל, אבל, חשבתי בקולו של המטפל שלי שאולי לא נכון יהיה לעשות שימוש בפורום, בין השאר, ל'הקאת' הכאב, גם אולי נכון פחות יהיה לכתוב מייל אליו ברוח זו, או אפילו לשוחח איתו בטלפון, אלא נראה לי מתאים יותר ממש לקבוע פגישה. אחת לכמה שבועות אנחנו נפגשים. אז קבענו. המטפל המוכשר שלי אמר לי משפט שאהבתי ואנצור - שלעולם הטיפול בי לא יסתיים, אולי גם כמקום לשוב אליו. כך גם אמרתי דעתי, אולי בלשון מעט שונה ובמובן רחב יותר, בהקשר לאחד העצים שהופיעו כאן לא מזמן. לכן, גם אהבתי כל-כך את דבריך, אודי, בהקשר :-) מצטרפת לאיחולים שלך, לאה. סוריקטה

לאה יקרה, נכון נשמע פה כאב...זה אולי המקום להשמיע אותו? ועכשיו ברצינות, לא קל לאף אחד וכל אחד סוחב את החבילה שלו, תודה על הרגישות והאיחול...אשמח לשמוע כמה מילים עלייך, אולי יפיג קצת את הכאבים פה? או אפילו את שלך...

... לא יודעת מה להגיד... ממש תודה.. אני גם מאחלת לכולן שבאמת יהיה רק טוב ופחות קשה ופחות כואב.. באמת יש פה הרבה כאב.. (אני סתם אחת.. ולא מיוחדת.. סתם כלום.. אסור לי לחזור על זה שוב) אבל ריגשת אותי באמת.. (לא טובה בדברים האלה, זה מביך אותי) שהתייחסת גם אליי..