יום חדש

היה אתמול לא קל. ניסיתי להחזיק את עצמי במקום, מצד אחד לא להתאבן, להתנתק ולקפוא ומצד שני לא לקום ולעשות משהו טיפשי. מי היה מאמין כמה אנרגיות צריך להשקיע בלהישאר ולא לפעול. בסוף נרדמתי, ולא הרבה אחרי כן צלצל השעון. והנה עכשיו רק מתחיל עוד יום ארוך. אני לא יודעת איך/אם אתמודד איתו. נראה לי שאני הורסת הכל... נעמה.

הצלחת!! למרות המאבק...ככל שהזמן יעבור יהיה יותר קל,והנה עוד יום חדש להתחלות חדשות אולי...אני מצליחה בזמן האחרון למרות הקושי לדעת שהכל חולף, וזה היה קשה בתחילה עכשיו יותר קל לי.

אפילו עוד אחד עבר. שילמתי במיגרנה, אבל איכשהו הטייס האוטומטי העביר את הימים. ועדיין מלווה אותי תחושה מבשרת רעות שעוד רגע נהרס הכל... למרות שטרם. נעמה.