אודי, קצת לא הבנת אותי...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ממש לא סיימתי את הטיפול בהודעה..כתבתי לו שרוצה קצת הפסקה אחרי שכבר דיברנו על זה בפגישות האחרונות...וודאי שאם הייתי רוצה לסיים את הטיפול, זה היה אחרי עיבוד של פגישות ולא סתם ככה. לא צריכה ולא ביקשתי חיזוק על זה שביקשתי קצת הפסקה של שבוע או שבועיים או כמה שארגיש...זה הרגיש ומרגיש לי נכון. צריכה חיזוק לגבי התסכול הזה שיש לי בפגישות, הלחץ שלי מהפגישות בלי להבין למה, תחושות שהוא לא מבין ומכיל אותי, למרות שהוא מאוד מנסה....אמרת לי פעם לאט לאט...עברה חצי שנה ויותר מאז...כמה אפשר לאט לאט? איך בכל זאת כן נשארים בטיפול עם התחושות האלה?.. וכן, דיברנו וחפרנו על זה כל כך... אשמח לתגובתך, מעריכה.
הי רחל, אין כאן סודות, יקרה. ברגע שמתייחסים לקושי כאל מוקד העבודה - הוא מקבל מסגרת שמקלה על הקושי. ועדיין - זה מצריך סבלנות רבה ויכולת הכלה. וגם לסמוך ולהאמין. אודי