מה קורה פה???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, אין בי רצון או צורך לקבל מהטפל שלי חיבוק. אין בי רצון להביא לו מתנות או לכתוב לו ברכות. אני לא כועסת עליו. לא תוקפנית. לא מאוהבת. לא עשיתי לו אידיאליזציה. אני לא רוצה שהוא יהיה אבא או אימא שלי. מה זה אומר? משהו לא בסדר אצלי????? לא בסדר בטיפול????? אני כן מחבבת אותו מאוד ויודעת שאכפת לו. באמת באמת אכפת לו. איפה כל העוצמות? אני קוראת את אשר כותבות האחרות ולא ממש מבינה.... נטע.
היי נטע, לא יודעת מה זה אומר, גם מבלבל אותי מידי לחשוב על זה כרגע. סתם לומר שמזדהה איתך. אני אוהבת את המטפלת שלי (וגם אני התחלתי בחיבה ולקח לזה זמן), יודעת שהיא שם בשבילי וכו', ועדיין לא מצליחה לייחס את כל העוצמות האלו. לא יודעת אם זה מקולקל או לא. פעם היא פישלה ולא לקחתי את זה קשה. היא התנצלה ואמרתי לה שבאמת שזה בסדר ולא ציפיתי ממנה למה שזה לא היה. היא אמרה שעצוב לה לשמוע שלא ציפיתי, שזה התפקיד שלה והייתה רוצה שכן אוכל לסמוך ולצפות... כנראה שזה יכול לבוא ממקום בריא וממקום לא בריא, וחשוב לנסות להבין מאיפה זה בא. לא יודעת מה אני אומרת, סתם שתדעי שזו לא רק את. נעמה.
גרמת לי להרגיש לא בנוח עם ההודעה שלי
אולי אני מרגישה ככה כי למטפלת שלי לא איכפת ממני בניגוד למטפל שלך! אם הייתי מרגישה מכל הלב רצויה במקום הזה סביר להניח שלא הייתי מתאמצת ללקנות לעצמי את המקום דרך מתנות וכן . בכל מקרה סליחה על ההודעה הקודמת , אני דיי שבורה
הייתי שמחה להיות במקום שלך. אני לא חושבת שנכון לי, להיות איפה שאני עם כל ההזדקקות האינסופית אליה. מקווה שעם הזמן זה ישתנה כי אני לא חושבת שאהיה מסוגלת לחיות כך לאורך זמן.
קודם כל באמת באמת מצטערת שגרמתי לך להרגיש שלא בנוח. ההודעה שלי באה דווקא ממקום שהרגשתי שאולי משהו חסר / לקוי בטיפול שלי, ושוב סליחה. נטע.