רק הגעתי..אודי אל תלך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/02/2014 | 21:51 | מאת: מיכ

יש לי שאלה אליכם וגם לך, האם מישהו מכם שיתף במה שהוא עובר בטיפול חוץ מהמטפל ... חבר קרוב? בעל? ואם זה משהו קשה שאף אחד לא יודע?? שתפתם? אודי, איך זה נעשה? רוצה אבל פוחדת ועדיין לא מוכנה לכך, אולי בעתיד..מתחילה לסמוך על בעלי יותר...אודי, קרה ששמעת על שיתוף מישהו קרוב במשהו נוראי??????בסוד כזה??????? איך עושים את זה? מיכל

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכל, אני "פותח" את השאלה, ברשותך, לכולם... אודי

16/02/2014 | 17:20 | מאת: מיכ

תודה ששיתפתן...דווקא המטפלת אומרת שזה יכול להועיל, לא להשאיר אותי לבד, זה עניין של אמון גם, אבל קשה בהחלט, זה דורש אומץ שאולי אין לי...

13/02/2014 | 08:02 | מאת: נטע.

הי מיכל, לא שיתפתי ואין לי כוונות לשתף. יש לי מכרה ששיתפה וזה הוביל בסופו של דבר לגירושין. אני חושבת שלבני זוג (במיוחד) קשה מאוד להכיל זוועה כזו. אני גם לא משתפת מתוך החשש שברגע שאשתף ההפוך (מנקודת מבטו) לקורבן עם כל המשתמע מכך. יש דברים שבטוח בעיניי לחשוף רק בסביבה מוגנת - בבועה של הטיפול. לצערי, הסביבה לא מקבלת ומרחיקה נפגעות תקיפה מינית. זה כל כך מעורר בנו חרדה, שאנחנו אומרים: "לי זה לא יקרה! ואם לה זה קרה, אז בטוח היא עשתה משהו לא בסדר". לי אין כוחות להתמודד עם זה (להילה בטוח יש. בהזדמנות זו אגיד לך הילה שאת אמיצה!!!). ואולי, בגישה שלי אני עדיין משתפת פעולה ומושפעת מהפוגע. שומרת את הסוד "שלנו" ): נטע.

13/02/2014 | 12:39 | מאת: -חנה

שיתוף מלא ממש לא. וגם לא רואה איך זה מתאפשר אצלי. לפחות לא כרגע. אני חושבת שמי שלא שם ולא חווה את זה כמוני, פשוט לא יצליח להבין. סתם לדוג' יש לי חברה שג"כ בטיפול, וכשסיפרתי לה למשל שראיתי את הרכב של המטפלת והסתכלתי לתוכו, ולי זה עשה הרבה לראות את כל הדברים האלו. היא בכלל לא הבינה מה אני רוצה ולמה זה כ"כ משפיע עליי או שגיליתי שבעלה הוא ג"כ פסיכולוג ושניהם עובדים יחד באותה קליניקה. אולי כשאתחתן ב"ה אצליח לספר לבעלי, וגם אז אני לא בטוחה שארצה ושהוא יהיה מסוגל להבין. גם חושבת שזה בסדר לא לספר הכל לבעל ובכלל. אולי לכל אחד יש מחשבות ודברים אחרים שהם רק שלו. כן יש לי חברות שיודעות קצת על הטיפול אבל לא את התלות הגדולה שיש לי למשל, כי אני חושבת שהן לא יצליחו להבין על מה אני מדברת.

14/02/2014 | 11:40 | מאת: נעמה.

אני מודה ששיתוף הוא לא הצד החזק שלי. נראה לי שהשאיפה שלי היא כן לחלוק (אחרי שאצליח לסמוך...) עם מי שקרוב כאבים, סודות. אבל מה שקורה בטיפול... לא יודעת, זה נורא אישי לי. אישי באופן שונה. בלי הסברים אינטלקטואלים הפעם, פשוט בא לי שזה ישאר רק בין שתינו. אני יכולה לומר "הייתה פגישה קשה", ולפעמים יש דברים נקודתיים שאני יכולה לשתף, אבל... לא יודעת, קשה לי להסביר. אולי זה גם זה, קשה להסביר.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית