פריקה של פירוק

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/02/2014 | 21:32 | מאת: נעמה.

אוףאוףאוף. היא צודקת. אני כפויית טובה ומגעילה. אפילו אומרת לה ישירות, עכשיו אני דואגת קודם לעצמי. ואולי כילדה מול אמא הייתה לי הזכות לעשות את זה, גם אם לא ניצלתי אותה, אבל עכשיו זו מערכת יחסים בין שתי נשים בוגרות. אני מגעילה את עצמי, הנה ההוכחה שבצדק. ויחד עם זאת לא מצליחה לשנות את ההתנהגות. היא צודקת. למה יותר חשוב איך שאני מרגישה? בא לי להיעלם. נעמה.

הי נעמה, אם תזכרי שמי שמוחה זו הילדה, אותה ילדה - תוכלי להבין שלא מדובר בשתי נשים בוגרות... אודי

07/02/2014 | 12:01 | מאת: נעמה.

אודי, באיזו זכות היא עוד קיימת, הילדה? קיימת, מרעישה, משפיעה. היא הייתה וזהו, תם זמנה. למה היא לא מניחה לי להשתיק אותה ולגדול? נעמה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית