מה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה עושים כשכבר אין כוח יותר? אני כל כך מיואשת, מרגישה שהכל חסום בפניי, שכל הדלתות נטרקות לי בפרצוף. נשאר רק רע ויותר ויותר משתכנעת שזה הדבר היחיד שישאר איתי לתמיד. רע לי והכל קשה ודבר לא מצליח. שום תחום אפילו לא הקטן, כלום לא עובד. הדבר היחידי שרוצה זה לפרוש מהכל, להרים ידיים.. להפסיק כל פעילות... הייתי עושה זאת, רק שמפחדת שכך ממש חיי יאבדו לעד סופית. קשה לי מאוד ואין לי כוח להמשיך להחזיק... כששום דבר לא עובד. רק חושבת מה עוד אפשר לעשות. בא לי שמישהו יתן לי כוח, שיעזור לי להחזיק ולא לפרוש מהכל, אך יודעת שאין. ממש ממש אין. רוצה שהמטפלת תחזיק בשבילי, אבל היא לא שם.. היא לא תעשה את זה ואף אחד לא יעשה.. אני מרגישה שעוד שניה אני פשוט אשחרר הכל (כשהכוונה לדברים, פעילויות שעושה על מנת לאוכל לקרוא למה שיש לי חיים). אעזוב הכל ואשאר בבית, זהו כך לנצח. מה אפשר לעשות? ולא רוצה שאלה בחזרה
הי שמלי, כתבת שאינך רוצה שאלה בחזרה וקצת חסמת אותי מלהגיב. אני משער שאין לי תשובות לשאלה "מה אפשר לעשות" ושהדרך היעילה יותר היא לעשות זאת בטיפול. (איני חסיד גדול כל כך של 'עידוד', אם זה מה שאת מבקשת, אבל אני מזמין אחרים לעשות זאת). אודי