לא פשוט להיות בטיפול

הי אודי, היית כבר, וכנראה שרק תשוב מחר ): התגעגעתי.. זה קשה להיות בטיפול. כ"כ הרבה דברים. כ"כ קשה. הכל קשה. אני מרגישה שההתנהגות שלי והצרכים והכל כ"כ שונה ממה שקורה בטיפול לבין מה שקורה בחוץ. אני לא יכולה אפילו לתאר את הפער. ועם כל הקושי אני צריכה את הטיפול, אני צריכה אותה. זה קשה כי כל פעם אני צריכה משהו אחר. פעם אני מרגישה שהיא קרובה אליי יותר מדי וכאילו היא נכנסת לתוכי. שאלה כמו מה שלומי, יכולה לגרום לי לחרדה. ופעם ההפך. ועוד דבר אחרון- אני מרגישה שהרבה יותר טוב לי. גם במשך השבוע, ובמיוחד בשבתות שהיו הקושי העיקרי שלי במהלך השבוע. אודי, אתה זוכר שהיה לי כ"כ קשה? הרבה זמן, לפחות לי זה נראה הרבה זמן, אין לי את הקושי ואת כל מה שהיה כרוך סביב השבת. וזה משמח אותי. ואני יודעת שזה יכול לחזור לצערי, אבל אני מרגישה שגם אם יחזור זה יהיה עדיין בתדירות הרבה יותר נמוכה ואולי אפילו מקווה שאצליח להסתדר בלי להגיע למצב הזה.