בלי טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היתמות הטיפולית הזו מכריעה אותי. בבטן בפנים מרגישה קצת נבגדת, למרות שאין באמת סיבה. כאילו פיתו אותי לביחד הזה ובבת אחת משכו את השטיח מתחת לרגליים. ולא, היא לא פיתתה אותי מתוך כוונה זדונית, ולא, השטיח לא נמשך בבת אחת, אלא היו בטן תופחת ודיבורים אין קץ, ולא, זה לא שהתגלה בה צד חדש שבעצם רוצה לפגוע. ועדיין יש גרעין שמרגיש מרומה וכאוב. למה אמרת סתם שאת לא הולכת לשום מקום? אני לא מלאת זעם, כהרגלי סתם מיואשת. מבינה בראש לפחות וזה כן קצת מקל. מה שהפנים לא מבין, חומר מעולה לטיפול, מה? יופי באמת. התקלקלתי, כבר לא יכולה עם הלבד הזה. נעמה.
לקריאה נוספת והעמקה
הי נעמה, כפי שאולי הספקת להכיר את עמדתי - אני לא בהכרח חושב שזו התקלקלות...זו התפתחות. אודי