רועדת

אודי... כתבתי לך שם שוב- בשרשור ההוא. אני מתפרקת. אני לא מסוגלת להתמודד יותר עם מצב כזה. לא פעם שנייה. היא הבטיחה לי

איך אודי? איך להגיד למטופל שפוטר מעבודה שהחזיק בה עשר שנים ושילם בלי בעיות כל חודש במשך 3 שנים עלל( אמנם שנתיים- לקודמת-הנוטשת, ו"רק" שנה- לנוכחית.אך שנה שבה יש 4 פגישות בשבוע), שאם לא יהיה לו מה לשלם לא יהיה טיפול? אחרי שקודם הבטיחה שלא תעזוב אותי גם אם זה אומר שתעבוד בחינם או כמעט בחינם? ובכלל, זה לא שקפצתי על ה"מציאה" וישר אמרתי לה:"וואו. יופי. בסדר". הרי אני רוצה למצוא עבודה, וגם לא מרגישה שזה בסדר לא לשלם לה. זה בדיוק היה הקטע: אני התעקשתי כדי לוודא שזה באמת בסדר, או שנחשוב על מה יהיה אם לא אמצא "בזמן" ( הכוונה עוד חודשיים בערך כשאפסיק לקבל אבטלה), ואיך נסתדר. כי אני נורא מפחדת לממן אותה רק מהחסכונות שלי. ובסוף להגיע למצב כלכלי מסוכן. הרי זה גם לא הגיוני. אז רציתי לשתף באחריות.( אני לא ממש עצמאית בתחומים אחרים בחיי. "הבית וההורים" וזה מתעתע. כי הייתה לי עבודה שבה הייתי מאד עצמאית ואחראית. לא אפרט- אך אגיד שרצון בעצמאות בגילי המופלג זאת אחת הסיבות שבעתיין הגעתי לטיפול- זה לא נורמלי ). אודי, מה אתה היית עושה עם מטופל כזה? היית עוזב אותו כשאין לו לשלם יותר? ואם כן- אז פשוט ככה- בבת אחת? או מה? תוכל להציע לי פתרונות אפשריים למצב בבקשה? בבקשה? יש לי רק עוד חודשיים. אני לא בטוחה שאסתדר בעבודה. זה קשה. ואני עושה המון כדי למצוא- וגם היא יודעת את זה. אז... זה מוזר לי האיום הזה שלה. ( היא מצפה שאמלצר אולי?? פשוט לולא הטיפול ועלותו, יכולתי להיות הרבה פחות לחוצה מבחינה כלכלית, ולהמשיך לחפש עד אשר אמצא מקום חדש רציני וטוב.). המצב היום קשה בשוק העבודה וכולם יודעים את זה. והיא גם רואה שאני לא מזלזלת. ותמיד הייתי אחראית. אודי, אם היא תנטוש אותי בבת אחת- אני פשוט אמות. באמת. אני לא אעבור דבר כזה שוב. איפה האחריות שאתה רואה אצלה? איך זה "תיקון טעות"? לא הבנתי :-(