האם אני?

היי, אני קוראת על הרבה אנשים שחשים רע נפשית, אך כאשר הם יוצאים לעולם, הם "לובשים" חיוך על הפנים ומתנהגים כאילו הכל מעולה בחייהם. אני מעולה לא הצלחתי לנהוג כך.. יש לי פרצוף עצוב ומדוכא, והרבה שואלים אותי מדוע איני מחייכת אף פעם. מדוע זה כך אצלי? האם זה אומר שאני רוצה שאנשים ידעו שרע לי ושירחמו עליי? האם אני מחפשת רחמים ושאנשים יחשבו שאני מסכנה? זה די מציק לי.. אני גם לא משתדלת לנסות להראות שהכל בסדר אצלי, ומודעת לכך שהפרצוף שלי רציני ונוקשה, אולם בכל זאת איני מתאמצת. זה מטריד אותי שבעצם אני מחפשת רחמים. האם זה הסבר הגיוני? ומה עוד יכול להיות? אני צריכה להשתדל לחייך?