הדשא של השכן..חייבת להבהיר!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/01/2014 | 16:13 | מאת: מיכ

לכל מי שמקנא בחיבוק מהמטפל שלו, אין לכם במה לקנא, כל אחד והסיפור שלו....תמיד אצל אחרים נראה טוב, קחי את המטפלת שלי בכייף במבי ותביאי לי את שלך לשעה שלוש פעמים או ארבע או חמש פעמים בשבוע, אצלי גם יצא עכשיו פעם בשבועיים רוצה??????? כשהיא נוסעת את כל כך מתגעגעת אליה אז מה???????? רוצה פעם בשבועיים?? קשה לתאם איתה שעות.............אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף כן כולה חיבוק!!!!!!!!!!!! קצת עצבנת אותי, את לא פרית!!!!!! החיבוק הזה בשבילי הוא כלום!!!!!!! הבנת???????? את יודעת שהיא שם בשבילך ומלא פעמים בשבוע, את מרגישה את האהבה, את החום שלה...את אוהבת אותה כל כך והיא אותך.....אז החיבוק זה מה שישנה??? המשנה הוא שהיא אוהבת אותך ושלי לא נראה לי ממש אוהבת.....אי אפשר לאהוב אותי, אי אפשר!!!!!! זה סובייקטיבי כל כך!!!!! אני מרגישה לא שווה בעיני אף אחד!!!!!למי אכפת בכלל ממני?????? אוףףףףףףףףףףףףף, אודי אתה מבין שיש לי חיבוק וזה לא זה????? אוףףףףףףף להרגיש לא חשובה, שלאף אחד לא באמת אכפת ממך זה דפוק, איך במבי לא מבינה?? ולא היא לא עונה תמיד אני זאת שמוסרת סמס והיא עונה רק כשדחוף...זה ההסכם.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2014 | 17:54 | מאת: .במבי פצוע..

מיכל :( לא , אני לא מקנאה בך באמת.. אני יודעת שהדברים מורכבים מאוד.. אני גם לא רוצה על באמת לתת לך את אמא צביה שלי אפילו לא לדקה.. אני גם לא רוצה את המטפלת שלך.. אני גם לא יודעת אם חיבוק מאמא צביה ימלא את החלל הע-צ-ו-ם שיש לי.. אני רק מרגישה שאני במקום של פזילה מרוב כאב.. גם עם אמא צביה אני לא בדיוק מוצאת עכשיו את המקום.. אתמול כל הזמן רק אמרתי לה שאני רוצה לשבת על הרצפה ולחבק לה את הרגליים חזק חזק.. יכול להיות שאם אמא צביה באמת תרצה לחבק אותי אני אברח מהטיפול ??? זה מורכב... זה הצורך הכי דומיננטי שאני מרגישה ואת יודעת מה ? אולי אני כבר לא ודעת מה אני רוצה ?? נראה לי שהשתגעתי לחלוטין.. אתמול כשהייתי אצלה,לא יכולתי להתקרב לספה.. פתאום אני מתה מפחד להניח את הראש על הכרית שלה, ובכלל מפחדת מהספה..עמדתי כמעט כל הפגישה.. אין לך על מה להצטער מיכל..כל אחת מאיתנו נוגעת בחומרים פנימיים שלה ולפעמים החומרים יוצרים גרוי לאחר.. אבל זה לא אנחנו. את מבינה מיכל ? זה בסדר...אני יודעת שזה לא את..זה החומרים שלי שמתודלקים פה דרך גרוי.. במבי.

08/01/2014 | 19:33 | מאת: מיכ

הכל נהיה לי כל כך קשה פתאום......תודה שאת מבינה ואקשיב בשקט בשקט לשיר...

08/01/2014 | 18:49 | מאת: סוריקטה

מיכל יקרה, מדוע את נבהלת כל-כך מהקנאה של הזולת? אל לך להקטין או לבטל את החום והקירבה - אף אם חלקיים - שחשת שקיבלת. וחוצמזה, גם אם תהפכי את הדברים לכאילו לא שווים, העולם הפנימי של האחר, וכך גם נטייתו לקנא בנושאים מסוימים לא באמת ישתנו עקב הצמצום שאת עושה לעצמך. אם החיבוק התאים, במידה שהתאים, בעיתוי שהתאים - כך הוא, ואין לך על מה להתנצל. מסכימה איתך. איש ועולמו. סוריקטה

08/01/2014 | 19:31 | מאת: מיכ

לצערי אני נוטה לקטע כזה של הכל או לא כלום שחור לבן ןלבטל את הטוב לפעמים.......קשה לי גם להאמין שלמישהו אכפת...לפעמים החיבוק ממנה עוזר ולכן היא כרגע נותנת לי לקבוע מתי יהיה חיבוק.

הי מיכל, ברור שאני מבין שזה לא זה...כמעט אף פעם זה לא זה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית