שוב לא הבנתי

ושוב לא ענית על מה שלא הבנתי. קצת קשה לי עם כל כך הרבה סימני שאלה. התחלתי טיפול חדש ושוב אני מרגישה לבד, לא קשורה ממש, רק מספרת מדברת, מול עיניים אמפטיות, ראש מהנהן וקול שמנסה להבין ולסדר. דווקא עכשיו, כשקשר יכול היה להיות משמעותי בשבילי, נאלצתי לוותר על כל הקשרים הטיפוליים של העבר. לא הבנתי את תגובתך, את משחקי המילים שלך ואולי הציניות למה שכתבתי בפעם הקודמת. וכאן, במקום שבו אתה ממיין הודעות ומקפיד ועונה, נראה כאילו גם לך יש כמה קולות. יש הזוכים למילות חיבה ועידוד ואולי כבר יצרתם שפה משותפת. ויש, כמוני, ששוב לא הבינה את רוח תגובתך ולא הרגישה מילת חיבה או עידוד או הסבר ברור שאינו עטוף בחצאי הבנות ומשחקי מילים שהצלחתי רק לפרש כציניות או לעג או דחייה. אני משתפת באיך אני מרגישה ואין הדברים נאמרים ממקום של ביקורת או תלונה. מילי