אודי

זה נראה לך הגיוני שהיום חצי שעה לקח לי להגיד משהו שמפריע לי בחדר. אני לא אוהבת אם הכורסא שלי רחוקה מדי ממנה וזה לא קורה בד"כ. לפעמים כן. פעם אחת זה היה לפני כמה שבועות. והיום שוב. לא הצלחתי להגיד שום דבר בגלל שזה הפריע לי. בסוף כתבתי לה את זה. אז עוד זמן עד שהצלחתי להזיז אותה. לא הסכמתי שהיא תסתכל עליי עושה את זה. למה אני מסתבכת עם הדברים האלו?

אם אני לא מצליחה לומר משהו על ההתחלה ומתחילה להסתבך הרבה יותר קשה לי לצאת מזה. אם הייתי אומרת לה מיד שנכנסתי שאני רוצה להזיז, סביר שהייתי מזיזה ובזה נגמר העניין. אבל לא הצלחתי והמחשבות רק התגברו ככל שעבר הזמן שכבר לא הצלחתי לצאת מזה. בכיתי, כעסתי, הסתתרתי...