שיעבור...

קשה להיות בדכאון. ואני גם חושבת שקשה כשיוצאים ממנו. הכדורים מתחילים להשפיע ופתאום אני מרגישה שאני מעוררת וחוזרת לעולם, פתאום הכל נראה לי אפשרי יותר, עם תקווה, ואני קולטת כמה רחוקה ההיתי מהכל.... וזה עצוב ומפחיד לי להרגיש כמה הפסדתי וכמה עוד אני אצטרך לעבוד קשה כדי לחזור לרכבת החיים הדוהרת, ואני רוצה,כ"כ רוצה!!!!! ובמקום זה אני מתחילה לכעוס על הפסיכולוגית שלי, אני שונאת את ההרגשה הזאת כאילו זה "חלק מהתהליך...", זה מוציא את כל העסיסיות של הכעס. אווווווווווף

היי תמי, המטפלת שלי אומרת שעדיף הכעס עליה מאשר הכעס הפנימי (הדיכאון)....כן..חלק מהתהליך כל דבר שקורה בקשר הזה הוא חלק ממנו, מבינה אותך כל כך, אבל תכעסי כמה שצריך, רק שם אפשר באמת לכעוס בלי לקבל כעס אמיתי בחזרה כי גם זה חלק מתהליך :)