קשה להיות בטיפול....

נכון, אני רוצה את זה, אני חייבת את זה כדי להרגיש טוב ולנסות לבנות לי חיים טובים יותר עם בן זוגי ואולי יום אחד גם עם ילד... אבל זה קשה וכואב!!! ובא לי לברוח ולא להלחם כל היום... זה כ"כ לא פייר שאנשים מביאים ילדים לעולם ולא נותנים להם את מה שהם צריכים כדי לגדול טוב... ויותר מזה לוקחים לעצמם... ולא מכירים בזה!!!! ועכשיו אני צריכה להמשיך ולהלחם ולסבול.... רוצה להצליח לכאוב עד הסוף, להפסיק להיות תחזקה, ולהצליח לגדול כמו שצריך... מההתחלה... רוצה להיות קטנה, נתמכת, עוברית, ושזה יהיה בסדר... אמיתי... הלוואי....

הי תמי , תראי מה כתבתי , כל כך מובן ומוכר הצורך הזה . אל תוותרי . וכואב שיש כל כך הרבה הורים שמביאים ילדים ולא לוקחים אחריות . נראה שאת נוהגת אחרת . בהצלחה בדרכך ! הילה

ומה שכתבת ממש מתאר את הצורך העמוק הזה... ועצוב שזה תמיד ישאר בגדר משאלה... אבל אני אמשיך להלחם, אפילו רק בשביל הילדים שעדין אין לי....