הדמעות לא נגמרות לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא רוצה 'אומללות נסבלת'. רוצה חיים טובים.. בא לי לזכות בלוטו וללכת לטייל מסביב בעולם בכדור פורח.. החיים האלה חסרי פואנטה. וזה מוזר כי לא רואים עליי. כלפי חוץ אני בחורה חייכנית וצחקנית, זה מה שמוזר. אני עם הפצע הנפשי הזה לגמרי לבד. כל מה שבא לי זה מישהו שאני יאהב ושיאהב אותי ונלד ביחד נטייל בעולם ונהנה לנו.... אף אחד לא יאהב אותי ואני לא מסוגלת גם לאהוב אף אחד. נמאס לי. אי אפשר לברוח מפה.
תודה על מילות התקווה שנתת לי, והנה אני מנסה גם לתת לך, מילים של תקווה. המשיכי להלחם כי מגיע לך שיהיו לך חיים טובים ומלאים באהבות וטיולים, שהחיוך שבחוץ יכנס לפעמים פנימה. הפצע שלך הוא שלך, מקווה שיגליד ויתן לך מעט שקט. מפה אפשר לברוח, אבל לא נוכל לברוח מעצמנו.