שאלת הריק

עשיתי הצלחתי שיניתי הצלחתי! בן 50 מרגיש נהדר בלי לעשות פעולות לעבר יעדי הגשמה חיצונים הקשתי למה גורם לי אושר אמיתי הקדשתי לזה זמן והתנסות! אם בעבר הייתי עם יעדים ורתום למשימה הכל השתנה, אני נהנה מאומנות קריאה רבה מוסיקה טיולים במקומות מענינים זה מספיק להוויה שלי פשוט ככה! יש נקודת ריק אפוס שבה ניתן לבחור אם לברוח למוכר של תחרות יעדים וכו העובדה שהצלחתי נתנה לי כח לבחור לחזור לריק הבסיסי ולבחור מבחירה ובדיקה את המרדש ביותר האם חיים כמעט על גבול הפנטזיה הם בריחה? או בחירה? או מי בעצם בורח יותר? הבעיה שכרגע מעסיקה אותי היא סף הלגיטימיות הפנימית שאני יתח לעצמי לבחירה כזו!?