..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא השארת נתיב אוויר פתוח, נחנקת בתוך עצמך... מהדקת את החבל סביב צווארך... הולכת בעקבות גליי הים הולכת למקום אחר אי שם אל תנסי בכח, כי לא נשאר אוויר, אל תנסי לברוח גם לא לשכוח להשאיר עקבות על חוף, צדפים בלי סוף אוויר מלוח של ים פתוח רק אותו תרצה לזכור..... אל תנסי בכח כי לא נשאר אוויר, אל תנסי לברוח גם לא לשכוח להשאיר השאירי לך נתיב, השאירי שביל, אשר אותך יוביל לאושר ולא יפיל. את לא מבינה, את כבר לא קטנה, מעולם לא היית כזו ילדה..... לא יכולה להעלם בתוך שמיכת החלומות, לא נשארה כרית שעליה תוכלי לבכות, אין לאן לברוח אין לאן להעלם, להתעמת? זה לא נגמר, איך תעזבי את העבר? שום דבר כבר לא בטוח, הכל סוגר, ואין חלון פתוח אוויר דחוס בתוך ליבך, אינך יכולה כבר לנשום, חסמת את מיתרי עברך הלילה שוב נותר לחלום.....