מתי מתי היה זה

מחפשת את המילים שאיני יודעת אם יש בהן צורך. איך לתאר את המקום הזה, את האני הזאת. קול כזה שאוהב את עצמי לא יודע איך להשמיע את עצמו. מחפשת איך להיפרד, בשביל עצמי, ברכות אליי. הקול הזה אומר, כן, גילת, היית נוראית. היית. בכעס. אז הוא מתרכך ואומר בדמעות למה, גילת, למה. ואין לי מילים ניטלו ממני. ואז בא השיר הזה. http://www.youtube.com/watch?v=R-eLYDSZQ4Q כמעט ואין לי רשות להשתמש בו. אולי התקווה בו גדולה מדי, אולי האהבה. אבל האמת הפשוטה היא שאני בוכה אותו ובאתי לומר שלום, ואם אפשר מיכל גם לתחושות האלו שלא אקטול את עצמי אני אוהבת את עצמי: האפשר? המותר? "אני עולה מחשיכה": זה חזק, מדי זה לסוף הדרך כשאולי אוכל לגעת בשיר הזה עד הסוף בינתיים, אולי רק תוכלו לשמור עליו בשבילי אחזור ואאסוף כשאסיים.... להתראות, גילת. (שה, מפלצת, אני יודעת שאת כאן, בתוך-בתוך, שאת אני, אני יודעת).