במבי יקרה

מצטערת שעוררתי אצלך את הצורך העצום בחיבוק....תראי, אני המון זמן ייחלתי לחיבוק קונקרטי והיא לא הסכימה, המון זמן, אח"כ מספר מועט של פעמים שכן היה חיבוק...ממש ברגעים ספציפים.... והנה לפתע פתאום היא מוכנה להעניק לי חיבוק בסוף פגישה ואני לא הסכמתי. הטיפול שלך שונה משלי, שלך מוחזק הרבה יותר בדרכים אחרות, את נמצאת הרבה פעמים בשבוע אני רק 50 דקות בשבוע. כך שאני קנאתי בך הרבה פעמים :) את עושה אנליזה, זאת שיטה שונה מטיפול דינאמי רגיל... ובכלל לאחד מתאים לשני לא, אולי לך היא חושבת שיזיק...במקום שאצלי המטפלת חושבת שיועיל...כל מקרה לגופו. לי היא אמרה שלא מתאים טיפול אנליטי (לכי תביני מטפלים)למרות שרציתי טיפול כזה פעם מזמן. מאחלת לך שהצורך הזה כבר לא יהיה כל כך קשה מנשוא...מחבקת אומנם וירטואלית אך חיבוק אמיץ וחם. ומקווה שתוכלי ותרצי לקבל חיבוק מאנשים אחרים ולאו דווקא ממי שלא יכול לתת לך... שלך, מיכל

אין לך על מה להצטער, הכמיהה הזו, הצורך המטורף הזה שיש לי בחיבוק רך, חם, עוטף,שומר של אמא לא נולד בעקבות ההודעה שלך. הצורך הזה נמצא כל הזמן.. לפעמים באופן ממוקד ולפעמים זז לרקע. אך הוא תמיד נמצא. אני יודעת שהטיפול שלנו שונה. אני יודעת שאני מוחזקת 5 פעמים בשבוע. אני גם יודעת שבאמת איכפת לה ממני. על באמת אני לא מקנאה בך.. אני יודעת שלכל אחת מתאימה הדרך בה המטפלת פועלת.. אני כן כאובה מאוד, עצובה. מאוד מאוד. :((( על החסר הבסיסי התהומי הזה.. במבי.