להיות ילדה

אודי, קשה לי להבין את הצורך של הרבה אנשים (ופה בפורום בעיקר) לחזור ולהיות ילדים. את הכמיהה וההשתוקקות הזו להיות מטופל, להיות מוחזק, להיות מוכל. אני לא מרגישה צורך כזה. ההפך, זה מפחיד אותי מאוד. הפסיכולוג אמר לי שאני לא נותנת לו "לטפל" בי. מרגישה שאני נאבקת, לא מצליחה ל"שחרר". חייבת להיות תמיד בשליטה. לא רוצה שיטפלו בי. זה מציב אותי בעמדה של נחיתות. בעמדה של חולשה.