לילה לילה

מתהפכת במיטה בלי סוף, מתעוררת באמצע הלילה והסדין כרוך סביבי כמו כותנות משוגעים. קמה שוב ושוב ומפחדת לחזור לשינה הטרופה, הטורפת. אני רוצה שומר לילה, לוכד חלומות, מרגיע נפש. העולם הדק הזה, שבין העירות לחלום, איזו קליפה דקה שמגינה על הנפש. והיא סדוקה ומכאיבה. אני עייפה כל כך. נעמה.

אוי נעמה... את כותבת תמיד כ"כ מוחשי, יפה וקרוב! כשקראתי דמיינתי שאני באה אלייך בלילה ומהדקת עלייך את השמיכה.. ואז יושבת בקצה המיטה שלך בשקט...בסוף נרדמת.. מקווה שתרגישי טוב ורגוע יותר בובי