התמוטטות והשתקמות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סוריקטה התמוטטה. המטפל שלה עזר לה להגיע למיון. לתחילת הדרך השיקומית. היום, זו בערך הפעם הראשונה אחרי זמן, בה יכולתי לחזור למחשב, למצוא קצת עניין (גם) בפורום. פתאום חשבתי לי - כמה כוח צריך אפילו כדי להיות כאן, לכתוב. ד"ש סוריקטה
בהצלחה סוריקטה. רוצה להאמין איתך שההתחלה הכי קשה ואחרי זה נעשה טוב יותר. הצעקה ההיא, שהייתה תקועה, יצאה ונשמעה. שיקום, החלמה. מאחלת לך אותם בכנות, נעמה.
שלהזדקק זה טבעי . מנסיוני ומהדרך שעברתי , זה יכול להיות רק לברכה . שהצעקה - נשמעת בחוץ . ושיש לאן ליפול . ולא. לא רק לתוך עצמך . זה בסדר לשלוח חיבוק ? הילה
הרבה שלווה ובריאות!!
מטפל יקר יש לך! גם לכתוב כאן צריך כוחות...צודקת כל כך. בהצלחה בדרך הכל כך לא פשוטה...שולחת כוחות, הרבה כוחות להתמודדות... מיכל
סוף סוף את מרשה לעצמך. את תראי סוריקטה שיהיה טוב !! איתך-במבי. אני כל כך אוהבת אותך.. את כל כך מיוחדת סוריקטה.. שלך-במבי.
הנה את מרשה לעצמך! את כל הצרחות שבפנים - תרשי לעצמך להוציא החוצה... שישמעו...! שיראו אותך...! זה מגיע לך, לא רק שאת תראי אחרים... כמה את צודקת, גם לכתוב כאן צריך כוח... אם מתאים לך - מחבקת אותך ! אישה יקרה , חכמה , עמוקה, רגישה , נדיבה, ועוד המון... שלך, אנימה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
