תחושת זהות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תחושת זהות שאני מרגישה טוב איתה זה אולי מה שהכי חסר לי. הרי כל פעם שנפגשים עם אנשים בעולם הזה יש את החלק של הצגה עצמית ובד"כ זה קשור גם למי אתה ומה העיסוק שלך. העיסוק שלי כרגע הוא עבודה קטנה במשרב חלקית אבל שלא תורמת לתחושת הזהות שלי... ואני גם לא יודעת איזה כיוון לבחור. רציתי להיות פסיכולוגית. זה כבר לא יקרה. אבל מת שם הרצון איפושהו, או יותר נכון היכולת להזדהות עם דרך כלשהי.. אבל בלי להזדהות איך ארגיש אי פעם זהות? הכי נורא זה ההכרה בנכות הזאת, אני לא רוצה להזדהות עם זה :/ רוצה שיחזירו לי את התקווה לחיים מספקים ואותנטים.. אפילו אחרי גיל 30. ואני מרגישה כ"כ לבד בלי בשורה ..ורק הזמן ממשיך לעבור להתבזבז.. לא טוב שלא מזדהים עם משהו, חייב להזדהות עם משהו בעולם הזה אחרת יש רק ריקנות בנשמה וסימני שאלה עקרים ללא ממשות משמעותית של כלום
הי מימה, הייתי מציע לחפש כיצד את יכולה להחזיר תחושה של זהו או כל דבר אחר ולא לחכות ש"יחזירו לי". זו עמדה קורבנית, שכדאי שתלמדי לנוע ממנה לכיוון מאפשר יותר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
