אודי..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הכל דבוק ביכעת . הזכרונות והכאבים. וכל התחושות מעורבלות. אודי .. יקר. איך עושים שלא הכל ירגיש ככ ספוג בדם ובכאב? שיהיה אפשר לדעת תדברים בבהירות מבלי לרצות רק .להכנס לבועה. להעלם. להתנתק. איך אפשר להיות בגהנום כשיודעים שנוגעים בוו הוא יצרוב ברמות מטורפות על הגוף וישאיר פצעים פתוחים. כוויות? . . אודי. זה כמו להכנס בהתנדבות לתוך אש לוהטת. אלוהים אודי. 7 שנים של טיפול והגופנפש עוד ככ הרוסיםם.
לקריאה נוספת והעמקה
הי שרית, זה לא פשוט, הסוג הזה של הזכרונות. הם מוחשיים וזה כמו לחיות אותם מחדש. אבל זה לא. ואת זה חשוב לזכור. היכולת ליצור פרספקטיבה, לנסות ולשלוט במרחק ממנו את מתבוננת על הזיכרונות והכאב - יכולים לתת את המרחב שלא יאפשר לזה להידבק כמו לכוויה. זה כואב, אבל פחות. אודי