מה זה?

האם הרגשת דכדוך הנובעת מאופי עבודתי היא מצב סביר לעניין ההקשר העבודה? מדוע? כי מאז שזהיתי את זה לקחתי ימי הםסקה ופחות מטלות ותוך יום יומים לא בסביבת העבודה וניצני רגיעה אושר זרימה הנאה חזרו זה עודד אותע לאט לאט לההתנתק יותר גם מחיר ויתור על מטלות מכניסות כסף כי הרגתי שהבריטות והרוגע חשובים יותר מהכל! אף טחס לכ יחזיר לי את הבריאות והושר שברגיעה טבעית! משהו בסיבבית העבודה לא טוב למה! לא יודע מה, אבל זו החלטה מהבטן אני מעיין עובד קבלני לפי פרויקטים אבל עדין מחויב חוזית. עכשיו נוצרה בעיה, ככל שאני מנותק יותר כל בעיה שמופיעה מעניני עבודה מעוררת אצלי התנגדות ותגובות כעס כי אני מרגיש את הניגוד בין המצב ממנו התנתקי לבין האסון שממנו הצלחתי כבר לצאת חלקית. אני קצת כועס שאני בכלל שם. אני חא יודע איך להמשיך שהתנודות בתחושה בין המצבים רק מתגברת! לעזוב לא ניתן! הרגשת הרווחה הנפשית היא דבר שאין ממנו חזרה בשבילי! הקפיצות רק מתגברות! יש עצה איך להתמודד עם המצב הטוב שגיליתי?