מפלצות בע"מ

אתמול לא עשיתי כלום כל היום ישבתי ונאבקתי עם מפלצות בלתי נראות מאבק איתנים מאבק לחיים או למוות. לא, מאבק לחיים או לקיפאון. אתה נאבק ואתה לא יודע במה. מה זה הכוח האדיר הזה המחסום השקוף הזה שבלתי ניתן להסרה. כמעט הוא מנצח, כמעט הוא גובר עליי הוא הולך וחוסם את אור השמש בתוכי הוא גוזר עליי להיות לנצח בחושך להיות לתמיד צל. אני מפחדת אני צורחת ולא יוצא קול. אני נותנת אגרופים למין שק אגרוף ענק ואדיר כזה שלא נע ולא זע מפניי. יש בי קול זעיר ודקיק שאומר: לחיות. הוא מבקש לעשות פעולה פשוטה. להשמיע קול. הוא הולך ונחנק. הולך וגווע. הקירות של החדר סוגרים עליי. זה כמו סרט שנעצר באמצע הוא עובר למצב של "פוס" או של "סלוו מוושן". ממושךךך... ממושך מאד. נצח. הגיבורים של הסרט קפואים באמצע תנועה דרמטית. אולי הם מסתכלים בתסריט-- הוא נגמר כאן. הדף האחרון קטוע באמצע בדיוק כאן. והם אובדי עצות. הם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות . הכל שקט מסביב. דממה. כוחות נעלמים מנהלים מלחמה. .... ... בסופו של יום, ניצחתי. השמעתי קול. ומישהו שמע אותו. יכול להיות שניצלתי. יכול להיות שפתחתי פתח איוורור, שאני קיימת. סימני דרך, גילת.