שמירת חפצים

אפשר להניח כאן מחשבות שלא מצליחות לשכוח? להניח רגע את הרעל ולאסוף אותו בסוף היום, כשכבר מותר לכאוב ולקרוס? את כלום נעמה. חסרת הדבר שעושה אנשים לאנשים. אין לך מה לכוון לעתיד כלשהו, כי את את, ומעצמך לא תוכלי לברוח. חסרת יכולת, חסרת כישורים, חסרת תוכן. מיותרת ומעיקה. הנה, מבטיחה לכוחות הריק שבי שאחזור לקחת בעלות על הדברים. אפילו כתבתי. רק שאוכל בינתיים לעבוד בשקט. נעמה.

נראה שבשמירת חפצים שכזו יש ניסיון דווקא לשמור על כוחות היש שהריק מכלה אותם מאיין אותם. רוצה לשמור עבורך דווקא על כוחות היש, שבסוף היום, יישאר גם מהם איזה זכר. היית היום, נעמה. זו לא רק הצגה. לא רק קליפה. יש בך.