היי.........

התייעצתי פה פעם או פעמיים לגבי הטיפול שלי... ושוב, פונה לקבל עזרה, הכוונה. אני בטיפול כשנה וחצי. במהלך הקשר הייתי מרוחקת..לעתים נפתחת, ופתאום מתרחקת....הרגשתי שמשהו בטיפול לא נוגע בי תקופה ארוכה. והמשכתי לאט לאט...בתקווה לשינוי. גם בחיי בכלל, וגם בקשר עם המטפל שלי..המשכתי ולא וויתרתי, גם כי ידעתי שבקשרים עם גברים בכלל, הייתי בקשרים מאוד אמביוולנטית, רוצה ואז לא רוצה...וגם כי לא היה בי את הכוח אפילו לחשוב על מטפל אחר...ואני יודעת שאם הייתי עוזבת, הייתי עוזבת לגמרי. במהלך הטיפול, המטפל שלי היה מדבר איתי הרבה על קירבה, חיבוק, חיבור...היה שואל אותי בהזדמנויות שונות אם לא הייתי רוצה שיחבק אותי (לא בפועל, אפילו רק ברצון)...ואותי זה דיי הרתיע. המחשבה שהוא יחבק אותי הפחידה אותי. וידעתי בתוך תוכי שאני פשוט לא רוצה. אם הוא רק היה מתקרב אליי הייתי נבהלת. ושהוא התקרב אליי פעם אחת(לא כי הוא רצה לחבק אותי), רציתי פשוט לברוח, לא להיות שם. בתקופה האחרונה, עברתי תקופה לא פשוטה מבחינה בריאותית, בדיקות נוראיות ועוד..והוא היה שם איתי לגמרי..הייתי שולחת לו אינסוף הודעות, והוא היה תמיד שם, מרגיע...פשוט שם. ופתאום קרה לי משהו. משהו קרה בי. החיבוק, הקירוב שתמיד היה מדבר עליו פתאום התעורר בי. פתאום התחלתי לרצות חיבוק ממנו. כל המשפחה והסביבה חיבקה וחיזקה אותי, אבל שום חיבוק לא גרם לי להרגיש נכון, רציתי את החיבוק שלו. חיבוק חזק. חיבוק מלא עדינות ורוך. שהוא ייתן לי את החיבוק שאני לא מקבלת מההורים שלי. שחסר לי כל כך. אני לא מעיזה לשאול אותו אם הוא יכול לחבק אותי. וגם יודעת שאין טעם שאשאל אותו את זה, כי אני יודעת שהוא לא יחבק אותי. הוא אפילו אמר לי באחת הפגישות האחרונות שחיבוק זה משהו שלא יכול לקרות בטיפול שלנו (גם כי הוא דתי, אבל מאמינה שלא רק). והמחשבות שלי דיי מתסכלות אותי. כל כך זקוקה לחיבוק. ודווקא ממנו. מה עושים עם הרצון הזה? שלא מרפה?... חלמתי הלילה שהוא מגיע לבית שלי, ואין לי מושג מה קרה לי, אני יושבת על מדרגה בגינה ואני בוכה בהיסטריה, והוא פשוט מתיישב לידי ומחבק את כל כולי. חיבוק מערסל, חיבוק עוטף. בדיוק כמו שרציתי וחשבתי שיהיה...ואיכשהו אני נרגעת..(ההמשך של החלום היה פחות מובן לי..).. איך ממשיכים בטיפול עם המקום הזה?.. האם זאת הייתה טעות מצידי לבחור במטפל גבר שלא מוכן לשום חיבוק בטיפול..??... קשה לי יותר להגיע לפגישות איתו...ומרגישה מתוסכלת. אשמח לעצה, הכוונה. תודה, רחל.

הסיפור שלי דומה מאד לשלך. מחזקת אותך. את בדרך לדבר טוב. בדרך להיכנס אל עצמך לעומק. תשמחי שהשינוי הזה קרה, ואל תוותרי עליו. אף אחד לא אומר שטיפול הוא קל, והשאלות שלך הן קשות ואפילו כואבות - אבל הן אלה שיביאו לך מזור בסופו של דבר.....

כתבתי לך אתמול הודעה , מעצבן , לא הצלחתי לשמור אותה . אני אחרי יום עבודה ובעל זאת ..... כתבתי שאני חושבת שהוא נגע בך , ועוד איך . כמו שמעולם לא נגעו בך . חשוב לדבר על הדברים . לתת להם זמן ומקום . וגם את נגעת בי . בחלום שלך . הילה