צרות עין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שמתי לב שצרות עין זאת תכונה חזקה אצלי. אצל הפסיכולוגית לשעבר זה הגיע למימדים איומים שבכלל לא שערתי שאפשר כי ראיתי רק את היש שלה לעומת האין שלי... מבחינה זו היא לא התאימה לי בכלל כי היה בה משהו יותר מדי מנקר עיניים גם ברמת חיים וגם החיצוניות שלה.. אבל יש לי צרות עין גם באופן כללי שנתקלת במקרים שאנשים משיגים ומסוגלים לדברים שאני לא... ברור שסבלתי מהתחושות האלה בעצמי וזה גם הופך אותי לבן אדם כאילו מגעיל ולא מפרגן, למרות שאני משתדלת לא להפגין כלפי חוץ את זה.. הלוואי והייתי אוהבת אותי וגאה בי בלי קשר לפערים והישגים למיניהם ... אוף. לא יודעת איך לאהוב אותי. נראה לי שמתי שבן אדם אוהב את עצמו רוב הסבל הנפשי שלו נפתר.
אני קוראת אותך ומתרגשת.. הרי את מדברת על רגשות כל כך אנושיים.. הרי גם הרגשות הללו הם אלו שעושים אותנו לבני אדם ולא למלאכים.. את יודעת מימה ? אני קוראת גם את השאלות שלך לאודי וגם את השיתוף שלך וממש רואה מול העיניים ניצן קטן שלאט לאט נפתח ומתגלה פרח יפיה.. את יודעת מימה ? אני קוראת אותך ואני מופתעת וגם מתעוררות אצלי תהיות ושאלות לגבי האנליזה שלי.. את נחווית בעיני כניצן שהופך לפרח מקסים ואם אני מבינה נכון ,את לא כל כך בטיפול עכשיו (?) ואולי אני טועה ? את בטיפול ממש אצל העוס"ית ? אני כבר הרבה זמן בטיפול ובאנליזה ואיכשהו מרגישה/מתחברת בתקופה זו לכל עלי השלכת שמתעופפים וממלאים את כל החלל . משהו של שקיעה ? נובל ? ..אולי קצת יאוש ?? ואני שואלת את עצמי.. אולי טיפול זה משהו מיותר... מקווה מימה שלא העמסתי עלייך..ואם כן, תתעלמי מההודעה.. במבי.
היי במבי. אהבתי את המטאפורה של ניצן שנפתח. לי השינוי המדשדש מרגיש כמו התפתלות, אבל אולי זה כמו צירי לידה קשה? לא ידוע. כנראה נחיה ונראה. מאחלת גם לך לפרוח, בקצב שמתאים לך.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
