הצלחה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/10/2013 | 22:07 | מאת: שימחה

היום, אני בת 22, מובטלת. בגיל 14, 16 21 היתה לי פסיכוזה. אני תמיד הייתי מצטיינת ילדה טובה אפשר להסביר את זה כי ההורים שלי לא יודעים להעניק אהבה, בגיל 18 ישר נרשמתי לקורס אנימציה, משהו שתמיד רציתי אך אחרי חודש מסתבר שאני לא מספיק טובה במחשבים וצריך קורס במחשבים קודם. אחרי זה עבדתי בחנות בגדים שבועיים ואחרי זה בעוד חנות שבועיים ואז בטלמרקטינג שבועיים ופשוט לא הצליח לי לא בעבודה, לא בקורס ואז התחלתי השלמת בגרויות, הסמסטר הראשון היה סביר, עברתי את כל הבגרויות שעשיתי בסמסטר זה למרות שבבית אין לי אף פעם שקט ההורים שלי אחותי הם בני אדם לא קלים בסמסטר השני עברתי רק בגרות אחת ואז העור שלי בכפות הרגלים פתאום נהייה לא בסדר, לכן לא התאפשר לי להמשיך השלמת בגרויות השנה אני בכלל לא הצלחתי לעבוד יותר מיום במקום עבודה! אין לי ביטחון בעצמי, אין לי מושג מה לעשות! אני כל כך רוצה לשנות את הכל לטובה, יש לי תקווה שאפשר לשפר את הכל, שאני כן יכולה להיות בטוחה בעצמי יותר מאי פעם, שאני יכולה להיות במערכת יחסים טובה עם הוריי, עם אחותי, אפילו לעבוד בעבודה טובה, אני פשוט לא יודעת איך! אף פעם לא היה לי קל גם לא בגיל 10, גם לא בגיל 6. מה שבטוח מגיל 14 לא היה לי קל בכלל. קראתי המון ספרים! בלימודים בהם הייתי, אם זה בקורס שהתחלתי, אם זה בהשלמת בגרויות כל התלמידים חשבו שקל לי, שאני חכמה, בת מזל, הלוואי שאני חכמה כמו שאני רוצה, בת מזל כמו שאני מאחלת לעצמי. אני לא מצליחה לחשוב על דרך לשפר את חיי, אני צריכה למצוא עבודה. אני אודה מאוד אם תוכל לייעץ לי בדרכים בהם אוכל לשפר את חיי, לשנות את עצמי לטובה

לקריאה נוספת והעמקה

הי שימחה, הייתי מציע כצעד ראשון להציב מטרות, לסדר אותן בצורה מדורגת, כך שניתן יהיה להשיגן - ולהתחיל. צעד אחר צעד. ייתכן שכדאי לשקול להיעזר בפסיכולוג/ית שיקומי/ת. כדאי להתייעץ עם המטפלים שלך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית