קריסת מערכות

היום, יום פתיחת שנת הלימודים לשנה ב'. לא היה לי חופש. עברתי חודשים מאוד קשים בהם הייתי צריכה להתמודד עם העניינים המשפחתיים. לא הספקתי ללמוד. סמכתי על זה בעל כורחי שיהיו לי כמה ימים לפני הבחינה, ללמוד למבחן כניסה. היום בבוקר אני מקבלת 20 טלפונים. בפעם האחרונה שקיבלתי כל כך הרבה טלפונים בשעתיים זה היה כשסבא שלי נפטר. הפעם סבתא שלי. סבתא שלי, אישה בת 60 הלכה לישון ולא קמה בבוקר. במשך 5 שנים טיפלה בסבא שלי שחולה אלצהיימר והיא הייתה בריאה פשוט הרגישה אתמול חלשה כי היתה חזקה בשביל כולם. אמא שלי הודיעה לי את זה וביקשה ממני לבוא. את אף אחד שם זה לא מענין מה עובר עליך או אם אני אוכל להשלים את זה. לפי התקנון מוות מדרגה שניה לא משנה למבחן. שרדתי את ומסתבר שבדיוק שסיימתי ללמוד אספו את הגופה ולא משנה מה זה אומר.. מד"א קבעו שהיא הגיעה למצב של קריסת מערכות. אני מתקשה לחשוב בבהירות. להתרכז ואני צריכה ללמוד למבחן. אני אודה מאוד אם תוכל לייעץ לי בדרכים בהם אוכל להתמודד עם הקושי הזה ועם החיים עצמם

באותו היום ממש לא יכלתי הלכתי והייתי איתם עייפה עצבנית לחוצה כועסת עצובה...גם הייתי בהלוויה שהיתה מאוד קשה............. עד חצות (אנשים שהגיעו מחו"ל). באותו לילה לא ישנתי המשכתי לבכות ולקרוא לסבתא שלי כמו שעשיתי בהלוויה. ומאותו יום אני מתנהלת על אוטומט. אני בטראומה מדי פעם עולים לי פלאשבקים, מחשבות מתרוצצות. ואותה אמא שלי חסרת הטאקט שהודיעה לי בטלפון גם אמרה לי הם כועסים שאת לא באה כאילו אני משחקת כשאני צריכה כל יום ללמוד עד מאוחר ולחזור ללמוד למבחן. האוטומט הזה לא עוזר לי ללמוד כי לעבור על החומר בעיניים זה לא יכניס אותו לראש. איך הסובבים אותי יבינו אותי טוב יותר ולא יגרמו לי להרגיש עוד יותר רע? איך אני מצליחה לקיים את האבל בזמנים מסויימים כמו יום ההלוויה, ויום האזכרה ובזמן שנשאר עושה את המקסימום כדי לעבור את המבחן אני חייבת לציין שועדת חריגים באוניברסיטה כבר מכירה אותי היטב וכל פעם אני מרגישה לא טוב בגלל משהו אחר. איך אני מתחזקת ????