לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי , אני לא יודעת זה ממש לא מוגדר ...., רק לאמר שהקשר עם המטפל נהיה קרוב , קרוב מידי , שבא לי לברוח , להתחבא . זה אוזק אותי . לא רוצה !! לא רוצה !! אודי , תעשה משהו בבקשה , זה כבר בלתי נסבל . הגעגועים והפנטזיות , זה מכאיב . אודי , אתה מאמין לי ???? כן , אתה מאמין . כי גם ההוא שפגע היה קרוב ..... והיה לו חיוך שטני כזה , וצחוק ששורט אותי מבפנים . מה מצחיק , אלוהים , מה מצחיק ?? כשהכל נחרב . ולא משאר מטר על מטר לחיות ?!?!! סליחה שאני לא מובנת אבל הכל מתייפח לי , בתוכי . ******** אני לא מרשה לאף אחד להיכנס ולגעת . זה אסור . זה כואב מידי .
הי הילה, הזיכרון כואב ומתעורר. אבל המטפל אינו "הוא". גם אם הזיכרון קופץ אל מול הקירבה (ובצדק. הניסיון לימד אותך להזהר ולפחד). לאט לאט. צריך "להרוויח" את האמון. אודי