נהלים - המשך

ענית שמטפל רשאי לדווח לפסיכיאטר מחוזי על מטופל בעל כוונות התאבדות, אך אינו חייב לעשות זאת. אני שואלת מהם הנהלים המחייבים אנשי טיפול, במקרה שמטופל בגיר מצהיר על כוונתו לשים קץ לחייו: 1) אם אין חובת דיווח, האם מטפל מחויב לנקוט פעולה אחרת כדי להיות מכוסה על פי חוק? 2) כיצד פסיכולוג אמור לנהוג כדי לא למצוא עצמו מואשם ב"חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כפסיכולוג" (חוק הפסיכולוגים התשל''ז, 33(3)) במקרה שמטופל הצליח לממש את כוונתו להתאבד?

אודי, תאמין לי, אני שואלת בדיוק את מה שכתבתי, בלי ללכת סחור, ובלי משמעויות נסתרות. עשיתי כמיטב יכולתי להיות ממוקדת, ברורה ועניינית. בכל זאת, לא הצלחתי להבין את כוונתך במשפט "עליו יהיה להראות שעשה כל מה שיכול ובמסגרת החוק והאתיקה"? - הרי זו בדיוק השאלה: מה עליו לעשות במסגרת החוק והאתיקה?? אילו פעולות אתיות/מקצועיות עליו לנקוט?

קוראת, הי, (עונה לך כאן בהמשך לעץ שכבר התרחק מעט, ראי זאת כהמשך) רוח עניינית אמרת. רוח עניינית בעולם הנפש של כאן הפורום ושל הטיפול? איכשהו במקומות כאלה כמעט תמיד מחפשים פרשנות, נקודות מבט שנראות בצורה בולטת יותר, אי החרדות המטרידות. אולי. לאור שאלתך הנוספת הייתי מכניסה גם נושאים כאמון, אכפתיות, הדדיות. פשוט, בעיניי, נורא מתבקש, אולי גם קצת כמו שאודי כתב, לברר לאיזה עניין עומק אצלך באמת את מכוונת. ... "אל הלא נודע"... ולא, לא ראיתי את הסרט... סוריקטה