עצלנות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/10/2013 | 07:06 | מאת: שירלי

יש לי בעייה שאני מתחילה דברים עם הרבה מוטיבצייה אך לא מסיימת אותם. לימודים באוניברסיטה או עבודה חדשה. הולך לי טוב. ציונים טובים והצלחה ומצויינות בעבודה אך פתאום לאחר כמה חודשים פתאום אני מרגישה שאני "מבזבזת" את זמני בלהיות יום שלם באותו מקום ולא מספיקה לעשות דברים שאני רוצה וצריכה. ואז מגיעים השקרים וההתחמקויות. איבדתי מקום עבודה מכובד וטוב עם עתיד להתקדם בו בשביל לשבת לנוח בבית או להסתובב בחנויות. הכל תמיד מלווה בשקרים בעבודה ולבעלי. יש לי שני ילדים מקסימים ואני מבינה את המשמעות של כסף אך התחושה הזאת של אין לי כח ללכת היום לעבודה כובשת אותי והיא בלתי נשלטת. אני ממש רוקמת שקרים לכל העולם רק כדי להשביע את הצורך הזה באותו הרגע לא ללכת ולעשות כל דבר אחר במקום. יצר ההרסנות הזה מלווה אותי כל חיי ומפריע לאיכויות שלי לצאת החוצה. לעומת זאת אני לא עצלנית והבית והילדים תמיד הכל מתוקתק. אניי מאוד אינטיליגנטית, אינטלקטואלית ויודעת ללמוד דברים בכוחות עצמי. מאוד חברותית ואנושית. כלומר על פניו אף אחד לא יכול לדעת שאני כזאת. זה החריף אחרי לידת הבן לפני שנתיים. יכול להיות דכאון מינורי אחרי לידה. אני מצפה מבעלי לשלמות ומתעצבנת נורא כשהוא לא עושה מה שאיי מבקשת ממנו בבית. הבית בשבילי הוא מקום ללא טעויות. אסור מבחינתי שאף דבר יהיה לא תקין. מכון התקנים היה נותן ציון 100 לבית שלי

שלום שירלי, האם את שואלת משהו?... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית