אימלה, עשיתי רעש.

ובא לי עכשיו לרוץ להסתתר במחילה, אבל איו לי אחת. (מחילה, חשבתי על של ארנב. אבל כשכתובה פתאום אני רואה את המשמעות הנוספת.) במקום אני נשארת בשדה הפתוח, אפילו ממשיכה להרעיש. מישהו מכיר את גבעת ווטרשיפ? הם מתארים שם, הארנבונים, מצב של קיפאון, ת'ארן הם קראו לו. כשהארנב כל כך מפחד, אל מול אורות המכונית, שהוא קופא ולא מסוגל להתעשת. תוהה מאיפה תבוא המכה על כל הרעש והבלגן. ובכל זאת, כמו בלתי נשלט, ממשיכה לדבר, להכתים במילים, לייגע את עצמי. נעמה. (הלוואי ואפשר היה להקטין את הפונט, קטןקטן. ללחוש.)