אנליזה

שלום לכולם אני מתחילה טיפול באנליזה ויש לי המון חששות ופחדים. מן תחושה כזו של חוסר וודאות ועמימות. לכן רציתי לשאול, אם מישהו מבין משתתפי הפורום עובר טיפול באנליזה ויכול לשתף מעט מהחוויה שלו. האם יש תחושה של הקלה? איך טיפול כזה אינטנסיבי משתלב עם חיי היום יום והציאות העמוסה וכל מה שאתם יכולים שיכול מעט להקל על העמימות והחוסר וודאות. המון תודה, עומר

הי עומר, אני באנליזה. אני בתוך התהליך..מה זה אומר ? גם לי זה לא כל כך ברור.. אומרים שהטיפול אכן אינטנסיבי..אני חווה אותו כמשהו שהוא חלק מהחיים שלי.. כמו שכשהיית ילדה למשל, היית בבית,אכלת, הכנת שיעורי בית, יצאת לשחק בחוץ, הלכת אולי לחוג וכו'.. כך אני חווה את האנליזה.. ביום מסוים, קמה בבוקר ומיד לאחר המקלחת הולכת "הביתה" לפגישה .. ביום אחר, אני מגיעה "הביתה" בתום העבודה.. ביום אחר, אנחנו נפגשות "בשעת ציפור" (זמן השקיעה בקייץ ,בו נשמעים "מהבית" המוני המונים של ציוצי ציפורים) ההרגשה היא שזה חלק ממשהו שלם..מהחיים.. אני מובנת לך ? אגב, האנליזה שלי ממש לא מתקיימת בבית שלה,אלא בקליניקה. אצלה בבית הפרטי מעולם לא הייתי,אף שבפנטזיה זה נוכח לא מעט.. לגבי תחושת ההקלה.. גם קשה לי לומר לך.. הקלה ? ..החוויה היא של כמו ילד שנכנס ויוצא מהבית..הוא מרגיש הקלה ? לא יודעת.. משהו כזה של "רגיל", משהו שבשיגרה.. אולי זה תלוי יותר בתקופות..לפעמים רגוע ושליו ..ממש תחושה כאילו את נמצאת בתוך איזה אינקובטור כזה.. איזה שקט פנימי.. שלוה כזו..ולפעמים יש צונאמי.. כמו בבית.. מה שכן, כשאמא צביה שלי (כך אני קוראת לפסיכואנליטיקאית שלי פה בפורום) כשהיא יוצאת לחופשה, העינוי עבורי לפעמים בעוצמות שבלתי אפשרי לעבור אותן..עינוי נוראי.. עומר, מקווה שמשהו בדברי עזר.. אם יש משהו נוסף שאת רוצה לדעת ,את מוזמנת לשאול.. אם אוכל,אענה בשמחה. במבי.

הי עומר, עברתי אנליזה בחלק מהתקופה הטיפולית שלי, נראה לי שלא בטוח שמאד חשוב מהי חווייתי האישית כרגע בהקשר, העניין אינדיבידואלי, כך אני מניחה. על כל פנים, כפי שהצלחתי להבין מכל התהליך - כששואלים שאלה והוגים בה - עפי"ר אין נותנים לה תשובה קונקרטית, כי אם מחפשים את החרדה שמאחוריה. מעצבן למדי, לפעמים, אך כך הוא. דיברת כאן, להבנתי, בין השאר, על חרדת העומס, השילוב של גם וגם. אם כך, אזכיר פתגם אמריקאי שאומר: "If you want something done, ask a busy man, for the other kind has no time" משמע - באופן פרדוקסלי, אולי - דווקא כשעסוקים, זמינים יותר למשימות נוספות. ועל בשרי, בכל זאת אגיד, שככל שאין-לי-חיים כך קשה יותר למצוא מקום אפילו לדברים פשוטים... וחששות מהלא מוכר טבעיות גם הן, וגם על זה מדברים באנליזה... אלו הם דבריי בהקשר. באיחולי תחושה של אחר, שונה וחדש, סוריקטה

הי במבי וסוריקטה, תודה רבה על התגובה המושקעת והמפורטת שלכן.. עדיין לא כל כך ברור לי למה לצפות, אבל כנראה שאני אחווה את התהליף בעצמי ואגלה איך זה להיות באנליזה ;-) במבי, נשמע מאוד נעים ובטול שיש לך את "אמא צביה" רק מהכינוי שבחרת לה, אפשר להבין מי היא עבורך... וסוריקטה, הצלחת להרגיע אותי מעט מחרדת העומס... אני עוברת לאנליזה אחרי 4 שנים בטיפול דינאמי.. סוריקטה- אפשר לשאול למה הפסקת את האנליזה? ואיך את יכולה לסכם את התהליך? רק אם נוח לך לענות כמובן... ובמבי- נשמע שהאנליזה ואמא צביה מאוד משמעותיות בשבילך... איזה כיף! תודה רבה, עומר