התמודדות עם אובדן כלב - שונה מן המוכר

היי, סיפור מעט ארוך, אשמח לעזרה והתייעצות. לאחרונה אני ואחותי התבגרנו ועזבנו את הבית ואמא שלי באופי שלה חייבת לדאוג ולטפל בנו/במישהו כל הזמן. היא מצאה את התחליף בזה בכלבה קטנה וחמודה. הכלבה הזאת הפכה להיות כמעט כל עולמה: ישנה איתה בלילות, הכינה לה ארוחות שלא יביישו מסעדה יוקרתית,בנתה לה ארון בגדים וטיפלה בה כיד המלך (לא שאני תמכתי בכל האירוע הזה) - ממש תחליף לילד. הגיע למצב שאמא שלי פחדה להשאיר את הכלבה מס' ימים לבד לצורך נסיעה לחו"ל, ואם זה כן היה קורה היינו מקבלים חוברת דפים כיצד לטפל בה. הכלבה הזו היתה מאוד חולנית מהרגע הראשון שקנינו אותה. עברה המון טיפולים והיתה קרובה לא מעט פעמים למוות - מה שחיזק עוד יותר את הקשר בין אמא שלי ולכלבה. שבוע שעבר הכלבה נפטרה בגלל אחד המחלות שהיו לה בזמן שאמא שלי היתה בטיול בחול, היא ממש גססה עוד ביום שאמא שלי טסה לחול. הודענו לה ישר שזה קרה. המצב קשה מאוד- אמא שלי בוכה כבר 3-4 ימים ומגיבה בצורה קיצונית מאוד (משפטים כמו: לא רוצה לחיות יותר, עדיף שהיה קורה לי ולא לה וכו מיני שטויות). אני נמצא בצומת דרכים - בקרוב אמא שלי אמורה לחזור מחול, לפי המצב ששמעתי שם אני חושש מאוד לראות איך היא תגיב כשהיא תגיע הביתה ותיהיה שוב בסביבה בלעדיה. אני שוקל האם להביא לה כלב חדש (מאותו סוג? ללכת לקנות איתה? האם להביא לה בכלל עוד כלב?) אשמח לעזרה... תודה