קושי לשינויים מנטלים ומצבים יומיומיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני חווה קושי חחסי בהתמודדות עם שינויים ומעברים בין מצבים משתנים. אבל האיטיות שלי ותנרי החיים שלי מאפשרים לי זאת ובמקביל אני מאוד מצליח מקצועית בעקבות העמקה והקשבה תהליגית לקצב שלי שמביא אותי נכון למטרות. אבל זה יוצר שונות גדולה. אני מתנהל שונה מאנשי היוצנים המלאים. אני חווה דברים בעוצמה כמו פגישה עם אנשים גם מקמועית. מקדיש התיחסות אישית ולא רק אנשים כפונקציה. אנשים שאני עובד איתם לא סובלים את זה וסביר שגם את ההתנהלות שלי עד דחיה סמויה. אבל סותמים כי הם נדהמים מול התוצאות בשטח. אבל אני מאגיש סוג של אי נעימות בשו י של סגנונות ההתנהלות. ובאיזשהו מקום דחיה. אין בי כמיה ילדותית שיקבלו אותי או ידחו. הכל הוא מינונים. אבל המצב שלי הוא אבסורדי הם רוצים את התוצאה בלעדי האדם. בלעדי לכאורה. ומה שנכון לי וללקוחות שאני עובד מולם לא טוב למי שאני עובד איתם זה מגוחך. ומעלה את השאלה לא של סגנון אלא של עיוות ממשי . באופן מוזר דווקא הדחיה שלהם חיזקה את הגישה האישית שלי. אבל דכאה אותי ביוםיום. סביבת עבודה מגעילה לי. יש מחויבות בחוזה לעבודה. ועזיבה לא אפשרית. מה ההסתכלות והדברים שאיני רואה לדעתך במצב הדברים שתארתי.תודה
שלום דני, נשמע שיש קושי ביחסים עם סביבת העבודה האנושית. צריך למצוא את הדרך לווסת בין התוצאות הגבוהות שאתה משיג לבין תגובת הדחיה מחבריך לעבודה. לא בטוח שאחד גורם לשני. כדאי לנסות ולברר עם כמה אנשים שאתה יורת סומך עליהם מה המקור ליחס הדחיה שאתה זוכה לו, ולנסות להגמיש זאת. אודי