...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הי. אממ. אני רוצה להגיד לך משהו. קטן. אני רוצה שתדע, שאני יכולה להציף את הפורום... אני יכולה לכתוב בלי סוף... ככה זה מרגיש לי. שאמנם לפעמים אני בולמת, לפעמים את הכל, לפעמים את הרוב, לפעמים קצת פחות, אבל הפוטנציאל הזה קיים. וזה מאד מוזר כי זה הרגשה של להציף בשום דבר, לא במשהו משמעותי... אתה מבין את זה?? איך זה יכול להיות? צונאמי שקוף ומיותר שכזה... אני יכולה לנסות לתת לזה הסברים אבל לא בא לי. רק לכתוב את זה. למרות שזה מפחיד , ושאני כבר מגזימה ושאתחרט... ובכלל אתה תבוא רק מחר... (ואפילו אין לי איזה עץ ותיק יותר להתלות עליו... :-( אז אני יעצום עיניים כמו ילדים קטנים שחושבים שאם הם עוצמים עיניים אז לא רואים אותם... ואולי באמת... צונאמי-שקוף-שכמותי... חסר שליטה... וגם כ"כ הייתי רוצה, וצריכה, לכוון עכשיו את הגלים שלי למקום אחר... ולרסן אותם קצת... סתם. גילת. (ואני לא מקשיבה בכלל למה שיש לך להגיד...)