לבד לבד בתוך ביחד

אודי, אני לא בן אדם בודד. ההפך. נשואה, ועם חברים טובים רבים. אבל.... מרגישה כל כך לבד. מרגישה לא מובנת. מוקפת בחברות אמהות שמדברות על ילדים, משכנתה, טיולים לחו"ל. ואני, הולכת לאיבוד בתוך כל זה. רוצה להגיד להן שהעולם רע ובכלל לא מוגן כמו שהן חושבות. רוצה להזהיר אותן אבל יודעת ששוב אהיה הדיכאונית, המתוסבכת, הדפוקה. ששוב יביטו בי כאילו נפלתי מכוכב אחר וישאלו אותי מה רע לי כל כך... הרי אני יפה, חכמה, יש לי עבודה שאני אוהבת, ילד מקסים, בעל, דירה. מעדיפה לשתוק. ושוב מרגישה כל כך לבד.

כל כך מובנת ומוכרת ההרגשה הזו...לא צריך להראות לכולם מה את מרגישה מספיקה חברה אחת טובה שאת סומכת עליה לשיחה כנה כזו...ורע זה דבר סובייקטיבי...בעל, ילדים וחברות, דברים חיצוניים זה לא ערובה לאושר (מניסיון) מקווה שתרגישי שאת לא לבד ויש למי לספר, גם פה אפשר להרגיש מעט את היחד...איתך, מיכל