שלום אודי

קודם כל אני מבקשת ממך סליחה, קצת באיחור אך מוטב מאוחר ...סליחה כללית אם פגעתי הכעסתי ...(יש במחזור התפילות גם "על חטא שחטאנו בתמהון לבב" !!!??? אני לא יודעת מה זה אבל בטוח שגם בזה חטאתי , בפעם הראשונה בחיי הייתי בבית כנסת יותר מ10 דקות ואפילו התפללתי ביום כיפור) יצאתי מהפגישה האחרונה עם מועקה נוראית ותחושה חזקה שהוא שונא אותי ובז לי...הדחף הראשוני שלי הוא לשלוח לו צ'ק ומכתב בדואר מהיר ולגמור עם הדבר הזה, אני שונאת אותו בחזרה ומרגישה מושפלת. נמאס לי מהכל...נראה לי שאין ולא היה בינינו שום דבר אמיתי. חבל על כל הזמן המבוזבז הזה ...חמש שנים...לא ממש הצלחתי "להביא את עצמי" (אם בכלל יש דבר כזה) לדבר בפתיחות ובכנות וגם איתו "לא נפגשתי" כי הוא לא היה מוכן "להיפגש איתי", אני לא מכירה אותו לא יודעת בכלל מה הוא חושב עלי...בכלל נראה לי לגבי שזה היה צפוי מראש לכישלון כי אני אדם מזוייף אף אחד לא מכיר אותי אפילו האנשים הקרובים אלי, ואולי גם הוא לא בדיוק שיא הכנות בלשון המעטה. אבל כדי לא לעשות פיצול אני אומר דבר טוב לסיכום חמש שנים ארוכות וקשות מאוד לפעמים ... אני קצת פחות מפוזרת ומרחפת,קצת יותר "מאוחדת" כל פעם שאני קוראת משהו מהתחלה עד הסוף או מקשיבה באמת מקשיבה ולא בכאילו למוזיקה לאנשים אחרים (ופחות פוחדת מאנשים באופן כללי) זה מפליא אותי...אבל מצד שני אני מרגישה גם מופסדת, מפני שהריחוף או הניתוק זה דבר מרגיע ונעים ביותר וגם יש דברים שאני לא יכולה לעשות או לא יכולה להנות מהם בתור "אני" אני מרגישה שהיכולות שלי נפגעו, פעם הייתי יותר מוכשרת למרות שלא קראתי שום דבר ברצף ולא הקשבתי באמת והייתי כל הזמן מרחפת. אני מקווה שעכשיו אני אוכל לחזור לעיסוקי ולא אבזבז זמן יקר, זה ממש מפריע לי לחיי היום יום הקשר הטיפולי גוזל זמן ואנרגיות. תודה רבה לך על ההקשבה וחג שמח לכולם. ממני.