שלום אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי לכתוב משהו, כתבתי ומחקתי בלי סוף, חשבתי להניח לזה, אלא שזה לא מניח לי...הלוואי שבהמשך יהיה יותר טוב לכולם, הלוואי שאמהות ואבות לא יבגדו בילדים שלהם ולא יפגעו בהם ולא ישכחו אותם. לפעמים אנשים לא יודעים לשים את הגבול בינם לבין ילדיהם ושוכחים שהילדים והם זה לא אותו הדבר משום שילדים תמיד רוצים לחיות ולגדול, הם שייכים ל"בית המחר" כמו שאומר בשירו הנפלא חליל ג'ובראן ולא לבית העולמים. עדין לא מאוחר לאחל שנה טובה לך ולכולם וכמובן חג שמח.
הי מלים, איני יודע אם התכוונת לכך, אך הגיע - רגע לפני הודעתך זו - הודעה ריקה ממך... אני מצטרף לאיחולייך וייחולייך, ומקווה שלא מאוחר מדי גם לכתוב מה שעל לבך (זה כבר יעלה אחרי החג, אך בכל זאת). אודי
רציתי לכתוב על האמא ההיא מירושלים התלבטתי וגם פחדתי משום שאולי לא כדאי ולא רצוי בכלל להזכיר את זה אולי כדאי מה שפחות לדבר על זה כדי לא לעורר שדים, אבל זה לא עזר...לא נראה לי שמשהו או מישהו יכול לעזור או לעצור מקרים כאלו...הלואי שיכולתי לבכות, אני לא מרגישה כלום.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
